פסק-דין בתיק ת"ק 012188/02

התובעים רכשו מהנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת) טיול מאורגן לבודפשט וינה ופראג בין התאריכים 8/8/01 ועד 15/8/01.

הנתבעת הינה חברה העוסקת בארגון ומכירת שרותי נופש וטיולים.

הנתבע מס' 2 (להלן: הנתבע או המדריך) שימש כמדריך הטיול מטעם הנתבעת.

התובעים טוענים בתביעתם כי המדריך שהעמידה הנתבעת לקבוצה, התגלה כמי שאינו מכיר את יעד הטיול במידה המאפשרת הדרכה כלשהי ולא מילא את תפקידו כפי שמדריך סביר אמור לעשות.

התובעים טוענים כי הן הנתבעת והן המדריך, לא הזהירו אותם ואת חברי הקבוצה מפני תופעת גניבות מתיירים, במיוחד בדרך של פריצה לחדרי המלון, שהינה שכיחה ביותר, לטענת התובעים, בעיר פראג.

התובעים טוענים כי בעת שנמו את שנתם, בחדר בקומה השלישית בבית המלון בפראג, חדר פורץ לחדרם וגנב חפצי ערך רבים וכסף מזומן בשווי כולל של 8,761 $ כמפורט בתביעה.

כן טוענים התובעים כי לאור חוסר ידיעותיו וחסר מקצועיותו של המדריך נפגמה הנאתם מהטיול עד כדי "הרס הטיול כולו".

לפיכך טענו התובעים כי הינם זכאים לפיצוי בשווי עלותו הכוללת של הטיול בסך של 1,600 $ ובצרוף סכום הנזק שנגרם לתובעים בגין גניבת רכושם, עולה נזקם כדי 50,000 ש"ח אך הינם מעמידים את סכום התביעה על גובה סמכותו של בית משפט זה בסך של 16,700 ש"ח.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעים וטענה כי מדובר בתביעה קנטרנית. הנתבעת טענה כי אין מוטלת עליה או על המדריך מטעמה, כל אחריות בגין גניבת חפציהם של התובעים. כן טענה הנתבעת כי במסגרת הוראות "האחריות ותנאי התקשרות" המופצות לנוסעים (נספח א' לכתב ההגנה) נאמר ונכתב במפורש כי על הנוסע לבטח את עצמו ורכושו, בפוליסת ביטוח בריאות ומטען וכי הנתבעת אינה אחראית לנזקים שנגרמים לנוסע בין היתר, כתוצאה מגניבות.

הנתבעים טענו כי המדריך הזהיר את חברי הקבוצה מפני גניבות אך הכחישו את טענת התובע כי תופעת הגניבות, נפוצה באופן מיוחד בפראג, מעבר לשאר ערי אירופה.

כן טענו הנתבעים כי המדריך טיפל בבעייתם של התובעים ואף שינה את תכנית הטיול כדי לסייע בידם לאחר אירוע הגניבה וכי הנתבע הינו מדריך ומלווה קבוצות לחו"ל מוסמך, בעל ניסיון של 10 שנות עבודה.

התובע חזר בעדותו על טענתו כי הן בכינוס הקבוצה בטרם הטיול והן בטיול עצמו, לא הזהירו הנתבעת והמדריך מטעמה מפני תופעת הגניבות מתיירים הנפוצה באופן מיוחד בפראג. התובע הודה בחקירתו הנגדית כי אין בידיו נתונים לגבי שכיחות תופעת הגניבות מתיירים בערי העולם אך טען כי כשהיה במשטרת פראג, נאמר לו על ידי מתורגמן שהוזמן למקום, כי מדובר בתופעה שכיחה ביותר. התובע הודה בעדותו כי פוצה בגין הגניבה, על פי פוליסת ביטוח שרכש בטרם היציאה לטיול - אך טען כי הפיצוי עמד על סך של 6% מהנזק, בלבד.

כן העיד התובע כי המדריך לא היה בעל ידע ולא הסביר דבר על אתרי הטיול. התובע העיד כי המדריך קרא הסבריו מהכתב ולא ידע להשיב על שאלות. התובע העיד כי כל הנוסעים ציינו בטופס המשוב שחולק על ידי הנתבעת (ת/2), כי ההדרכה לא היתה טובה.

מר יצהרי יעקב, משתתף נוסף בטיול, שהוזמן לעדות על ידי התובע, העיד כי המדריך לא נתן הסברים על אתרי הטיול או קרא את הסבריו מתוך מחברת. מר יצהרי העיד כי בהשוואה למדריך של קבוצה אחרת, ששמע את הסבריו, בבית הקברות בפראג, המדריך לא נתן הסברים נאותים וכי חברי הקבוצה החליטו לא לתת למדריך תשר בסוף הטיול.

הנתבע העיד כי הינו מלווה קבוצות לחו"ל בעל ותק של 10 שנים וכי ליווה טיולים בכל אירופה ונתן לקבוצה את כל ההסברים הדרושים. כן טען הנתבע כי בהגדרתו הינו מלווה קבוצות לחו"ל ולא מדריך וכי בכל עיר, הצטרף לקבוצה מדריך מקומי שנתן גם הוא הסברים על המקום.

כן טענו הנתבעים כי הטיול התנהל על פי התכנית והקבוצה ביקרה בכל האתרים שנכללו בתכנית הטיול.

לאחר ששמעתי ובחנתי טענות הצדדים ועדויותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

על הנתבעת כמארגנת הטיול והנתבע כמלווה הקבוצה, לדאוג למלא התחייבותם כלפי המטיילים כמובטח על פי תכנית הטיול. במסגרת זו מוטלת על הנתבעים החובה לספק את שרותי התיירות המובטחים כגון טיסות, בתי מלון, מסעדות, הסעות וביקור באתרים הנכללים במסלול הטיול.

בתי המשפט התייחסו לא אחת לתופעה של הגשת תביעות פיצויים על ידי המשתתפים בטיולים מאורגנים. בית המשפט יושיט סעד ופיצוי רק באותם מקרים בהם הוכחה הפרה ברורה של ההתחייבויות שנטלה על עצמה החברה המארגנת את הטיול ולא יתן ידו לקידום תביעות בשל תקלות ושיבושים העלולים להיגרם  במהלכו של כל טיול אך אינם מצויים באחריותו של מארגן הטיול.